אברהם יהושע השל נולד בוורשה בשנת 1907 ויועד להנהיג כאדמו״ר חסידי. הוא הלך לעולמו בניו יורק ב־1972, לאחר שהתבסס כהוגה יהודי־אמריקני מרכזי וכפעיל חברתי בולט. בעקבות השתתפותו לצד ידידו מרטין לותר קינג במאבק למען זכויות השחורים, אמר: "חשתי שרגליי התפללו". כיצד משתלבות התפילה והמחאה החברתית במשנתו? באיזה אופן נובעים ערכי השוויון והצדק מתוך עולמו החסידי?
בסדרת המבוא הקצרה נבקש להכיר את השל כאדם, לעסוק בעיקרי הגותו, ומתוך כך להבין כיצד הובילה אותו לעשייה חברתית, להתנגדותו למלחמת וייטנאם וליחסו המתפתח למדינת ישראל. אף שהשפעתו בארצות הברית הייתה רחבה, רק בשנים האחרונות הוא זוכה להכרה משמעותית גם בישראל; ואולי דווקא מחשבתו יכולה להציע מפתח להבנת המתח הקיים בישראל בין היותה "יהודית" לבין היותה "דמוקרטית"?
