ברגליים פצועות ועייפות, ולעיתים כשהם רכובים על חמורים או גמלים, הגיעו עולי רגל זרים בלשונם ובלבושם אל ארץ שלא תמיד קיבלה את פניהם במאור פנים. משאת נפשם הייתה להתפלל בירושלים, להביט בכמיהה אל הר הבית, להתאבל על החורבן או להשתטח על קברי קדמונים. אחריהם הותירו מעט יומני מסע, אך מורשת רוחנית עשירה שעברה מדור לדור ועיצבה פרק משמעותי בתולדותיה הדתיות של ירושלים.
בסדרה זו נעסוק ביומני מסע של נוסעים נוצרים, מוסלמים ויהודים שביקרו בארץ ישראל מן התקופה הביזנטית ועד התקופה הממלוכית. דרך הקריאה ביומנים ניחשף לפולמוסים בין־דתיים, לצד השפעות תרבותיות ורוחניות הדדיות ולרעיונות כמו הפילוסופיה הקלימטולוגית המוסלמית. נתבונן מקרוב באתר העלייה שבהר הזיתים כמקרה מבחן, נכיר את ירושלים דרך עיניו של בנימין מטודלה ועוד. מתוך כך יתגלו בפנינו עולמות הרוח, האמונה והערכים שליוו את הנוסעים בתקופות השלטון הנוצרי והמוסלמי בימי הביניים.
