לאו האס הוא מהדמויות המרתקות והאמיצות בהיסטוריה של האמנות בצל השואה – אמן שהפך את המכחול לכלי תיעוד חתרני נגד מנגנוני התעמולה הנאציים. כצייר שנכלא בגטו טרזינשטט, האס היה חלק מ"מחתרת הציירים" שתיעדה בסתר את המציאות הקשה, בניגוד מוחלט לתמונה המזוייפת שהציגו הנאצים לעולם. ציוריו, שהוחבאו בקירות ובאדמה, הוברחו מחוץ לגטו והפכו בהמשך לראיות היסטוריות ניצחות. גם כאשר הועבר למחנה זקסנהאוזן כדי לקחת חלק כפוי ב"מבצע ברנהרד" (זיוף הכספים המסיבי של ה-SS), שמרה יצירתו על רוח של התנגדות. החיבור של המחזה בין פתיחת משפט אייכמן ב-1961 בירושלים לבין זכרונותיו של האס בברלין מעמיד במרכז את העדות האמנותית ככוח שאי אפשר להשתיק.
כדאי לדעת:
- עדות מול תעמולה: התמודדות אמנותית ישירה בין התיעוד הלילי של הזוועות לבין מנגנוני ההסוואה והשקר.
- פורמט אינטימי: הצגה במתכונת קאמרית המוגבלת ל-50 צופים בלבד, שמייצרת חוויה קרובה ועוצמתית.
- חיבור למוצג ההיסטורי: סיור מודרך בתערוכה "זיכרון חי" ומפגש ישיר עם יצירתו המקורית של האס ביד ושם בתום ההצגה.
